תוצאות LIVE

79 - 67
ליגת העל
2018

ראשון

83 - 87
ליגת העל
2018

שני

66 - 83
ליגת העל
2018

שלישי

101 - 106
ליגה לאומית

רביעי

63 - 78
נערות א'

חמישי

תוצאות LIVE

79 - 67
ליגת העל
2018

ראשון

83 - 87
ליגת העל
2018

שני

66 - 83
ליגת העל
2018

שלישי

101 - 106
ליגה לאומית

רביעי

63 - 78
נערות א'

חמישי

ליאור חי צדקה

“…פה זה לא אירופה…”

אתמול התפרסמו דרגי הנבחרות לקראת הגרלת מוקדמות אליפות אירופה 2021. נבחרת ישראל דורגה בדרג השלישי מתוך ארבעה, כשמקדימות אותה נבחרות “קש” שבעבר היא נהגה להסתכל עליהן מלמעלה. נבחרת בריטניה, לדוגמה, שהתנדנדה בין השפלות באליפות אירופה ובין הדחה במוקדמות, סיימה רביעית באליפות האחרונה ושובצה לדרג הראשון בהגרלה, נבחרת בוסניה שרובו הגדול של הסגל שלה היה יכול לשמש כשחקניות ספסל בתחתית ליגת העל הישראלית, הייתה פסע מהאליפות ומדורגת בקבוצת האיכות השנייה. ובדרג שלנו אם את שואלים, נמצאות “מעצמות” כדורסל נשים כמו איסלנד, שוויץ ופורטוגל (לה הפסדנו רק בטורניר האחרון). עצוב.

מבט על סגלי הנבחרות כפי שהופיעו בטורניר מוקדמות אליפות אירופה של 2017, מראה בוודאות כי הנבחרת הישראלית שווה יותר. הרבה יותר. אלישה קלארק היא “באנקר” באלופת הWNBA ואחת מהשחקניות האיכותיות באירופה, שי דורון תיזכר לעד כנציגה הצברית הראשונה בליגה הטובה בעולם ומאחוריה זכייה באליפות המכללות, השתייכות לקבוצות פאר רוסיות והובלת קבוצת ישראליות ל”טופ” של היורוקאפ, קטיה לויצקי היא הגבוהה הישראלית הכי מוכשרת שצמחה פה (יחד עם ענת דרייגור הנפלאה) ודניאל דיאמנט קיבלה מקום בחמישייה של קבוצת יורוליג בעונתה הראשונה באירופה. איך עם כל אלו יחד “חטפנו” על הראש בפורטוגל? האם שחקניות הנבחרת אינן נלחמות דיין למען הדגל? האם הן לא רוצות בהצלחתה? לא בטוח שזו התשובה הנכונה.

בעשור האחרון מונהג פה חוק שלוש זרות בקבוצה, ללא קשר למוצאן האתני או לדרכון אותו הן מחזיקות, דבר שלא נהוג במדינות כדורסל אחרות באירופה ובטח שלא במפעלים הבינלאומיים- בהם מותר לשחק עם שתי שחקניות זרות ועם שתי שחקניות ממוצא אירופאי בכל משחק נתון. מאז הנהגת החוק הנ”ל, נבחרת ישראל שהיא אחת מהמוכשרות שהיו לנו בהיסטוריה, עשתה מספר צעדים אחורה ומנבחרת שהגיעה שלוש פעמים ברציפות לאליפות אירופה, הפכה לנבחרת שחוטפת בראש מבולגריה, פורטוגל ורומניה בבית. האם זה קרה רק משום שלירון כהן פרשה מכדורסל? כנראה שלא זו התשובה.

מאז החוק הנ”ל, גם השתתפות הקבוצות הישראליות ביורוקאפ ירדה בצורה דרסטית- רמת השרון הרימה ידיים, רמלה לקחה כמה צעדים אחורה ואשדוד מזגזגת לכיוון פעם בכמה שנים. גם זה, כנראה, משפיע על יכולותיה של הנבחרת הלאומית.

לשחקנית הישראלית שצריכה להתמודד עם עם השחקנית האירופאית אין מושג כיצד לשחק מולה, בעוד שחקניות שאר היבשת פוגשות האחת את האחרת באימונים ובמגרש ולומדות כיצד לשחק מול שחקנית אירופאית ממוצעת, בזמן שהשחקניות שלנו מסתכלות על אמריקאיות עושות בידודים ומשתמשות בעיקר בכוח ובאתלטיות שלהן- דבר אשר אינו תורם לפיתוח המחשבה שלהן, לשיפור התנועה שלהן וליכולת קריאת המגרש שלהן. אלה, משפיעים באופן ישיר על ההתמודדות שלהן ברמת הנבחרת הלאומית. ואם תמיד אהבנו להשתמש במונח “נחיתות בגובה, יתרונות בשכל” הרי שאנחנו כבר מזמן לא שם.

למרות התדרדרות הענף ברמה הלאומית והבינלאומית, נראה כי למקבלי ההחלטות הדבר אינו מזיז את העפעף. הם ממשיכים ללכת באותה השיטה- זה נוח, זה משתלם כלכלית וזה בעיקר לא יגרור אותם לדין ודברים מול השחקנית המקומית. ובאשר לענף- הוא ימשיך כנראה לקרוס ואנחנו נמשיך להאשים את הממשלה, את התקשורת ואת אוהדי הכדורסל.

Leave a comment