הכי ישראלית שיש – ראיון עם צ’לסי הופקינס
בעונתה השלישית בלבד בליגת העל, משהו מיוחד קרה במכבי חיפה. הקבוצה מהצפון, אשר היה ספק באשר למקומה בפלייאוף העליון בעונה הקודמת, סיימה במקום השני ולפני מועדונים גדולים וותיקים ממנה. ניתן לייחס את ההצלחה לצמיחה אורגנית נכונה, להתנהלות אירגונית מכובדת, להבשלה של שחקניות הבית מתוך מחלקת הנערות הענפה אך לאורך השנים, הגורמים הללו לא תרמו במיוחד בהבאת תארים לקבוצות. פנינו לרכזת ולשותפה של עומרי צירלין, השחקנית עם הניסיון העשיר במעמדים גדולים בליגה, צ’לסי הופקינס, להסביר על הדרך שעברה הקבוצה ומה משך אותה לחתום בה בעונתה התשיעית בישראל. צ’לסי הופקינס (1.70,רכזת, 31), לא זרה לפלייאוף בליגת העל לנשים בישראל. ב-9 עונות של ניסיון, שהחלו אי שם בעונת 2013/2014 עם בנות הרצליה (עמית הלמן, מנהל), היא הספיקה לצבור שלושה גביעים עם: הרצליה (14/15), רמת גן (16/17) ודאבל עם אשדוד (18/19). בסה”כ היא הגיעה לפיינל פור 6 פעמים, במאזן של 3:1 בגמר הגביע וזכתה ב-MVP של הליגה בשורותיה של ברמת גן. אחרי שחוותה וראתה כל אשר ניתן בליגת העל, הופקינס לא מצאה אתגר בחזרה לעונה תשיעית. מתוך ידיעה שלא נשארו עוד עונות רבות לפניה, רצתה לחוות משהו שונה. לאחר סירובה לחזור, שיחקה הופקינס בירדן ובפורטו ריקו, אך אז הטלפון צלצל. זו הייתה מכבי חיפה על הקו (שוב) אך הפעם, חיפשו מחליפה לשחקנית אשר התעכבה עקב גמר אליפות ב-WNBA (הרוקית דנה אוונס). הופקינס הסכימה לסייע וחתמה לשלושה שבועות בלבד. היום היא מצעידה את מכבי חיפה מעמדת הרכזת הטבעית, לפיינל פור הראשון בתולדות המועדון ועד למעמד חצי גמר גביע. על ליגת העל שלום לשחקנית הפעילה הכי וותיקה בליגה (בניכוי נופר שלום ונועה זליבנסקי). איך את מתארת את רמת המשחק במהלך 9 העונות האחרונות בליגת העל? הליגה חזקה ועקבית למדיי. בהתחלה, הרמה הייתה גבוהה יותר בגלל דור שלם של שחקניות ישראליות אשר מאז פרשו. כמו כן, אז היו יותר אמריקניות מהקליבר הגבוה של ה-WNBA. היום הן יותר מהסוג של רוקיות, שנה שנייה ושלישית לצד, ישראליות מתפתחות, הנ”ל משנה את הדינמיקה של הקבוצות. בעונת הדאבל עם ישראליות בכירות שמאז פרשו: שי דורון, נעמי קולודני, קטיה לויצקי (לא בתמונה: נועה גנור, נעמה שפיר..) צילום באדיבות אשדודנט מבחינה מנהלית מה השתנה? נעשו בעבר מאמצים גדולים יותר בתחום השיווק והדבר בא לידי ביטוי בהיקף הקהל אשר פחת משמעותית. העונה, המשחקים משודרים דרך היוטיוב מה שמגדיל את החשיפה הכללית. ברמה האישית, היה לי מזל והייתי בקבוצות אשר שילמו שכר מלא (חוץ מקבוצה אחת והם יודעים מי הם), תנאי המחייה טובים ותמיד הייתה לי גישה למתקנים. לגבי אורך העונה, אני (ועוד הרבה אמריקניות) מעדיפה שהעונה קצרה ובוחרת לקבל פחות חודשי שכר כדי להיות בבית בסביבות חודש מרץ. הדבר נותן לליגה הישראלית יתרון על פני הליגות האחרות באירופה והדבר תורם לרמה המקצועית הגבוהה של הליגה. מקצועית, איך את תופסת את האמירה שהזרות מבטלות אחת את השנייה וזו הקבוצה עם השחקנית הרביעית החמישית והשישית הטובות יותר, היא הקבוצה שתנצח? מניסיוני, האמירה מדויקת למדי. זו ליגה בה האמריקניות הן הדומיננטיות והקבוצות שמשגשגות הן הקבוצות עם “תומכות הלחימה” הטובות ביותר. אבל לפני הכל, קבוצה צריכה את תמהיל האמריקניות הנכון ורק אז ישראליות עם נכונות לעשות מה שצריך מעבר. העבודה הזאת לרוב לא מופיעה בדף הסטטיסטיקה והיא קריטית להצלחה של קבוצה. איך את מתארת את “הרומן” שיש לך עם השופטים ו/או השיפוט בארץ? הבעיה העיקרית שלי עם השופטים בארץ היעדר הנגישות שלהם. אין סיבה ששופט יתעלם כאשר נשאל באופן מכובד מה מהות ההחלטה שנשרקה בהקשרי. לפעמים אני מרגישה שזה יותר אישי כלפיי, אבל אני לא הולכת לשנות את טבע המשחק שלי, אני מתחרה, וכשאני מתחרה, אני אמוציונלית ואני מראה את זה לכל מי שמסביבי כולל חברותיי לקבוצה. ולכן, שופטים, לא צריכים להרגיש מאוימים ממני ואני לא צריכה להפוך להיות מישהו אחר כדי שיכבדו אותי. רק במשחק האחרון באשדוד, עשיתי מהלך מסוג סל ועבירה, אחרי הסל צעקתי: AND 1 ! הם החשיבו את הסל ונתנו לי עבירה טכנית על זה שצעקתי. אני לא טוענת שאני תמיד בסדר והם תמיד טועים אבל בהחלט, כשהגבתי לא לעניין, זה היה בתגובה לתרחיש לא מכובד שהחל מולי. לצערי אין לי דיאלוג בריא עם השופטים וזה לא אמור להיות ככה. הרחקה ראשונה בקריירה קרתה העונה. העבירה הטכנית הראשונה הייתה עם תחילת המשחק כשצעקה “עבירה”. באדיבות מנהלת ליגת העל לכדורסל נשים מה את אומרת לאמריקנים שמפחדים לבוא לשחק בארץ? אני הדוברת של ישראל בכל הנוגע להגעה הינה. אמריקנים ניזונים ממה שהם רואים בחדשות והמשתמע הוא שישראל היא שדה קרב. אבל, אחרי ששיחקתי פה קרוב לעשור, יש לי כל כך הרבה דברים טובים לספר. יש לי המון חברים, זה בטוח, מטפלים בו טוב, אם קורה משהו יאפשרו לך לחזור הביתה. המשפחה שלי הייתה פה וגם הם אוהבים את המדינה. ישראל קיבלה אותי בידיים פתוחות. אם המחירים לא היו כ”כ גבוהים ולא הייתי צריכה לנהוג כל כך הרבה כדי להגיע מחיפה לת”א, היה מושלם לי פה. על מכבי חיפה את הכי מנוסה אבל בהחלט לא הכי מבוגרת, מה עושה את חברתך לקבוצה, ברניס מוסבי, אפקטיבית כל כך בגיל 38? בכנות, ברניס מוסבי, לא ראיתי שחקנית כמוה מעודי. היא מיומנת מאוד ומוכשרת ובנוסף היא שיחקה בכל מקום ועשתה שם הכל. שחקנית כזו משחקת ללא פחד לא משנה מול מי היא עומדת. זו מנהיגות שקטה אשר עוברת ליתר השחקניות ועוזר להן לתת את מאת האחוזים. היא מעוררת הערצה באופן בו היא דואגת לגוף שלה שייראה בעשור יותר צעיר ממה שהוא. אני רואה אתה משחקת ושולטת בליגה גם בגיל 45. היא מקצוענית אמיתית, וטרנית אמיתית, ואפילו אני, עם כל הניסיון שלי, לומדת ממה כל יום. ברניס מוסבי, אין לה גיל. צילום באדיבות מנהלת ליגת העל בכדורסל נשים כשאת מנסה לשפר את השחקניות הישראליות, את יותר מאמנת מנטלית או כמו עוד מאמנת על הפרקט? לחלוטין שניהם. יש לי מוניטין של שחקנית משוגעת פה. אני מנסה לפתח איתן מערכות יחסים כדי שכשאני יוצאת מדעתי ו “משתוללת עליהן” אז הן יידעו שאני עושה את זה מתוך אכפתיות. ככה אני לוקחת אותן תחת חסותי באמצעות אהבה קשוחה. התלמידות שלה – מימין תמר זינגר בת ה-18 משמאל אופיר קסטן. באדיבות מנהלת ליגת העל בכדורסל נשים חברתך לקבוצה שהד עבוד ביססה את עצמה כסקוררית לגיטימית בליגה, מה מייחד אותה? מוסר העבודה שלה והמנטליות שלה. היא פצועה כבר 2 עונות ברציפות ועדיין, היא מגיעה לכל האימונים עם גישה חיובית. היא (עבוד) מוצאת דרכים להיות מעורבת למרות שהיא לא יכולה פיזית להתאמן, בכל זאת היא עובדת על המשחק שלה. זאת הוכחה לכמה שהיא אוהבת את המשחק וקשה מאוד להיכשל ככה. היא הייתה שחקנית מפתח אצלנו והיא לאט מנסה לחזור לעצמה. יש לה את הכישרון ואת המיומנות אז אם היא תצליח להישאר בריאה השמיים הם הגבול עבורה. שהד עבוד מול הצעירה (המבטיחה והמקיימת) של רשל”צ עדן ציפל שיחקת עבור הרבה מאמנים בליגה, מה שונה בעמרי צירלין? עמרי הוא אחת הסיבות המרכזיות שבגינן נשארתי לעונה. …