ענבר טנא אוריון

בעונתה השלישית בלבד בליגת העל, משהו מיוחד קרה במכבי חיפה. הקבוצה מהצפון, אשר היה ספק באשר למקומה בפלייאוף העליון בעונה הקודמת, סיימה במקום השני ולפני מועדונים גדולים וותיקים ממנה. ניתן לייחס את ההצלחה לצמיחה אורגנית נכונה, להתנהלות אירגונית מכובדת, להבשלה של שחקניות הבית מתוך מחלקת הנערות הענפה אך לאורך השנים, הגורמים הללו לא תרמו במיוחד בהבאת תארים לקבוצות. פנינו לרכזת ולשותפה של עומרי צירלין, השחקנית עם הניסיון העשיר במעמדים גדולים בליגה, צ’לסי הופקינס, להסביר על הדרך שעברה הקבוצה ומה משך אותה לחתום בה בעונתה התשיעית בישראל. צ’לסי הופקינס (1.70,רכזת, 31), לא זרה לפלייאוף בליגת העל לנשים בישראל. ב-9 עונות של ניסיון, שהחלו אי שם בעונת 2013/2014 עם בנות הרצליה (עמית הלמן, מנהל), היא הספיקה לצבור שלושה גביעים עם: הרצליה (14/15), רמת גן (16/17) ודאבל עם אשדוד (18/19). בסה”כ היא הגיעה לפיינל פור 6 פעמים, במאזן של 3:1 בגמר הגביע וזכתה ב-MVP של הליגה בשורותיה של ברמת גן. אחרי שחוותה וראתה כל אשר ניתן בליגת העל, הופקינס לא מצאה אתגר בחזרה לעונה תשיעית. מתוך ידיעה שלא נשארו עוד עונות רבות לפניה, רצתה לחוות משהו שונה. לאחר סירובה לחזור, שיחקה הופקינס בירדן ובפורטו ריקו, אך אז הטלפון צלצל. זו הייתה מכבי חיפה על הקו (שוב) אך הפעם, חיפשו מחליפה לשחקנית אשר התעכבה עקב גמר אליפות ב-WNBA  (הרוקית דנה אוונס). הופקינס הסכימה לסייע וחתמה לשלושה שבועות בלבד. היום היא מצעידה את מכבי חיפה מעמדת הרכזת הטבעית, לפיינל פור הראשון בתולדות המועדון ועד למעמד חצי גמר גביע. על ליגת העל שלום לשחקנית הפעילה הכי וותיקה בליגה (בניכוי נופר שלום ונועה זליבנסקי). איך את מתארת את רמת המשחק במהלך 9 העונות האחרונות בליגת העל? הליגה חזקה ועקבית למדיי. בהתחלה, הרמה הייתה גבוהה יותר בגלל דור שלם של שחקניות ישראליות אשר מאז פרשו. כמו כן, אז היו יותר אמריקניות מהקליבר הגבוה של ה-WNBA.  היום הן יותר מהסוג של רוקיות, שנה שנייה ושלישית לצד, ישראליות מתפתחות, הנ”ל משנה את הדינמיקה של הקבוצות. בעונת הדאבל עם ישראליות בכירות שמאז פרשו: שי דורון, נעמי קולודני, קטיה לויצקי (לא בתמונה: נועה גנור, נעמה שפיר..) צילום באדיבות אשדודנט מבחינה מנהלית מה השתנה? נעשו בעבר מאמצים גדולים יותר בתחום השיווק והדבר בא לידי ביטוי בהיקף הקהל אשר פחת משמעותית. העונה, המשחקים משודרים דרך היוטיוב מה שמגדיל את החשיפה הכללית. ברמה האישית, היה לי מזל והייתי בקבוצות אשר שילמו שכר מלא (חוץ מקבוצה אחת והם יודעים מי הם), תנאי המחייה טובים ותמיד הייתה לי גישה למתקנים. לגבי אורך העונה, אני (ועוד הרבה אמריקניות) מעדיפה שהעונה קצרה ובוחרת לקבל פחות חודשי שכר כדי להיות בבית בסביבות חודש מרץ. הדבר נותן לליגה הישראלית יתרון על פני הליגות האחרות באירופה והדבר תורם לרמה המקצועית הגבוהה של הליגה. מקצועית, איך את תופסת את האמירה שהזרות מבטלות אחת את השנייה וזו הקבוצה עם השחקנית הרביעית החמישית והשישית הטובות יותר, היא הקבוצה שתנצח? מניסיוני, האמירה מדויקת למדי. זו ליגה בה האמריקניות הן הדומיננטיות והקבוצות שמשגשגות הן הקבוצות עם “תומכות הלחימה” הטובות ביותר. אבל לפני הכל, קבוצה צריכה את תמהיל האמריקניות הנכון ורק אז ישראליות עם נכונות לעשות מה שצריך מעבר. העבודה הזאת לרוב לא מופיעה בדף הסטטיסטיקה והיא קריטית להצלחה של קבוצה. איך את מתארת את “הרומן” שיש לך עם השופטים ו/או השיפוט בארץ? הבעיה העיקרית שלי עם השופטים בארץ היעדר הנגישות שלהם. אין סיבה ששופט יתעלם כאשר נשאל באופן מכובד מה מהות ההחלטה שנשרקה בהקשרי. לפעמים אני מרגישה שזה יותר אישי כלפיי, אבל אני לא הולכת לשנות את טבע המשחק שלי, אני מתחרה, וכשאני מתחרה, אני אמוציונלית ואני מראה את זה לכל מי שמסביבי כולל חברותיי לקבוצה. ולכן, שופטים, לא צריכים להרגיש מאוימים ממני ואני לא צריכה להפוך להיות מישהו אחר כדי שיכבדו אותי. רק במשחק האחרון באשדוד, עשיתי מהלך מסוג סל ועבירה, אחרי הסל צעקתי: AND 1 ! הם החשיבו את הסל ונתנו לי עבירה טכנית על זה שצעקתי. אני לא טוענת שאני תמיד בסדר והם תמיד טועים אבל בהחלט, כשהגבתי לא לעניין, זה היה בתגובה לתרחיש לא מכובד שהחל מולי. לצערי אין לי דיאלוג בריא עם השופטים וזה לא אמור להיות ככה. הרחקה ראשונה בקריירה קרתה העונה. העבירה הטכנית הראשונה הייתה עם תחילת המשחק כשצעקה “עבירה”. באדיבות מנהלת ליגת העל לכדורסל נשים מה את אומרת לאמריקנים שמפחדים לבוא לשחק בארץ? אני הדוברת של ישראל בכל הנוגע להגעה הינה. אמריקנים ניזונים ממה שהם רואים בחדשות והמשתמע הוא שישראל היא שדה קרב. אבל, אחרי ששיחקתי פה קרוב לעשור, יש לי כל כך הרבה דברים טובים לספר. יש לי המון חברים, זה בטוח, מטפלים בו טוב, אם קורה משהו יאפשרו לך לחזור הביתה. המשפחה שלי הייתה פה וגם הם אוהבים את המדינה. ישראל קיבלה אותי בידיים פתוחות. אם המחירים לא היו כ”כ גבוהים ולא הייתי צריכה לנהוג כל כך הרבה כדי להגיע מחיפה לת”א, היה מושלם לי פה. על מכבי חיפה את הכי מנוסה אבל בהחלט לא הכי מבוגרת, מה עושה את חברתך לקבוצה, ברניס מוסבי, אפקטיבית כל כך בגיל 38? בכנות, ברניס מוסבי, לא ראיתי שחקנית כמוה מעודי. היא מיומנת מאוד ומוכשרת ובנוסף היא שיחקה בכל מקום ועשתה שם הכל. שחקנית כזו משחקת ללא פחד לא משנה מול מי היא עומדת. זו מנהיגות שקטה אשר עוברת ליתר השחקניות ועוזר להן לתת את מאת האחוזים. היא מעוררת הערצה באופן בו היא דואגת לגוף שלה שייראה בעשור יותר צעיר ממה שהוא. אני רואה אתה משחקת ושולטת בליגה גם בגיל 45. היא מקצוענית אמיתית, וטרנית אמיתית, ואפילו אני, עם כל הניסיון שלי, לומדת ממה כל יום. ברניס מוסבי, אין לה גיל. צילום באדיבות מנהלת ליגת העל בכדורסל נשים כשאת מנסה לשפר את השחקניות הישראליות, את יותר מאמנת מנטלית או כמו עוד מאמנת על הפרקט? לחלוטין שניהם. יש לי מוניטין של שחקנית משוגעת פה. אני מנסה לפתח איתן מערכות יחסים כדי שכשאני יוצאת מדעתי ו “משתוללת עליהן” אז הן יידעו שאני עושה את זה מתוך אכפתיות. ככה אני לוקחת אותן תחת חסותי באמצעות אהבה קשוחה. התלמידות שלה – מימין תמר זינגר בת ה-18 משמאל אופיר קסטן. באדיבות מנהלת ליגת העל בכדורסל נשים חברתך לקבוצה שהד עבוד ביססה את עצמה כסקוררית לגיטימית בליגה, מה מייחד אותה? מוסר העבודה שלה והמנטליות שלה. היא פצועה כבר 2 עונות ברציפות ועדיין, היא מגיעה לכל האימונים עם גישה חיובית. היא (עבוד) מוצאת דרכים להיות מעורבת למרות שהיא לא יכולה פיזית להתאמן, בכל זאת היא עובדת על המשחק שלה. זאת הוכחה לכמה שהיא אוהבת את המשחק וקשה מאוד להיכשל ככה. היא הייתה שחקנית מפתח אצלנו והיא לאט מנסה לחזור לעצמה. יש לה את הכישרון ואת המיומנות אז אם היא תצליח להישאר בריאה השמיים הם הגבול עבורה. שהד עבוד מול הצעירה (המבטיחה והמקיימת) של רשל”צ עדן ציפל שיחקת עבור הרבה מאמנים בליגה, מה שונה בעמרי צירלין? עמרי הוא אחת הסיבות המרכזיות שבגינן נשארתי לעונה. …

הכי ישראלית שיש – ראיון עם צ’לסי הופקינס לקריאה »

Hopkins (1.70, PG, 31), is no stranger to the off season in Israel. In her 9 years of premier league experience dating back to the 2013/2014 season in Herzelia (Amit Helman GM), she has managed to rack up 3 Israeli cups with: Herzelia, (2014/2015), Ramat Gan (2016/2017) and Ashdod (2017/2018), and a championship with Ashdod (2018/2019). Overall, she had been to 6 final fours, her cup finals record stands at 3:1, and her championship with Ashdod ended a dynasty of 5 consecutive titles. Hopkins earned league’s MVP in her 2017 RG season, and she has done it all from her natural point guard position. By: Inbar Tene Orion Photos: curtesy of the Israeli women’s premier league After achieving and seeing everything there is so see in this league, Hopkins did not think there would be a challenge in returning for her 9th season. In the long term, she knew there aren’t many more season ahead of her and had wanted to experience something different. After her initial refusal to return, Hopkins played in Jordan and in Puerto Ricco but then, the phone rang and it was Haifa on the line (again), only this time, they needed a temporary sub for a player who was not yet available due to the WNBA championship.  Hopkins signed a 3 week contract and now, she is taking Maccabi Haifa, to the final 4 (with the home court advantage). Hopkins shares what it is going to take to win with the team that has the least championship pedigree. About the Israeli Premier League Hello to the most experienced player in the league (Nofar shalom and Noa Zelivanski excluded). How do you find the level of competition in the Israeli league throughout the years you’ve been playing here? The level of competition in my 9 seasons has been good and solid. In the beginning however,  the level was higher due to an entire generation of good domestic players that retired by now, for instance, Shay Doron, Naama Shafir, Katia Levitski… also, there were more high profile WNBA players which made the league stronger. Now we have new up and coming Israelis and WNBA players in their rookie/ second/3rd year, which in turn, changed team’s dynamics. In Ashdod 5th consecutive Championship (18/19) with: Shay Doron, Katia levitski and other retired top Israelis And from a managerial standpoint, has anything changed? There used to be greater marketing efforts in my earlier seasons. I especially recall the ones where the players were involved in and as a result, the turnout was a lot better. This season the games are streamed online (https://www.youtube.com/c/NoFiltersTV) so that increases our audience outside of the gym. In general I’ve been fortunate to be on teams that paid wages in full (except for one time they know who they are). Living conditions are good and except for in the covid season, I have always had access to do my strength and conditioning. I (and many other American players) feel that the season isn’t too short and it gives the league a competitive advantage over other leagues from the American standpoint. We prefer to be paid less months and be home around the month of March. Professionally, How do you find the notion that the foreigners balance each other out and in the end, the team with the better 4th‘ 5th‘ 6th (wo)man will win? Fairly accurate from my experience. This is an American dominated league and the teams that thrive are the ones with the best “supporting cast”. First, a team needs the right combination of Americans, then you see Israelis do a lot of the “dirty work” that goes unnoticed and doesn’t show up on the stats sheet and their contribution is crucial.    What do you say to Americans that are scared to come play here? I am one of the biggest advocate for coming to Israel. When Americans watch the news, they think Israel is a war zone, but after being here for almost a decade, I have so many good things to say about it. I have so many friends, its safe, your well taken care of, you’ll be able to go home if you need to. My family has been here and they love it too, Israel have welcomed me with open arms. If prices wouldn’t be so high and I wasn’t putting on so much mileage to go from Haifa to Tel Aviv, it would have been perfect. Almost too comfortable here Hopkins, after being ejected out of a game for her first time About Maccabi Haifa – First ever final 4 in their third season at the Premier League You are one of the most experienced but not the oldest, what makes your teammate, Bernice Mosby so effective at the age of 38? Honestly, Bernice Mosby is nothing like I have ever seen. She’s extremely skilled and talented, plus she’s played everywhere and have done everything. When you have a player that has done it all and are not intimidated by anything, it gives the team confidence to face everyone.  The way she takes care of her body to look a decade younger is also admirable. I can see her dominating at 45. A true pro, a true vet and even I, with all my experience, am learning from her.  Bernice Mosby – Ageless When trying to improve the Israeli players, are you more like a mental coach of a coach on the floor? I’m definitely both. I have a reputation here for acting like a crazy lady. I try to develop a relationship with them so when I am out of my mind yelling, they know it’s because I care.  That’s how I take them under my wing – tough love. What do you think sets Shahd Abboud apart whereas she established herself as legitimate scorer in this league? Her work ethic and her mind set. She’s been injured the last 2 seasons still, she shows up every day wanting to take part in every way possible. She is positive and involved even though she is physically unable to practice, she still works on her game, that means she cannot fail. That’s a true testament to how much she loves the game. She was our key contributor and she is slowly working herself back in. She has the talent and the skill-set …

The Most Israeli –An interview with Chelsea Hopkins לקריאה »

עם ההפוגה שנכפתה עלינו בשלבים המכריעים בעונות שבארץ, התכבדו לקדימון לעונה מספר 25 ב WNBA, מאת,רויטל כרמון-קינטנה, שחקנית עבר ישראלית המתנשאת לגובה של 1.93 אשר צמחה באליצור חולון וגם הספיקה לשחק שם עונה בליגת העל ב2009/2010. קינטנה כרמון, מתגוררת בארה”ב לאחר שהכירה את בעלה, וויליאם במכללת University of Massachusetts Lowell Slam magazine cover is our main photo. From: wslam Instagram account למרות שאני מתגוררת בארה״ב כבר משנת 2011, ארצה להגיד שליבי עם כולכם בארץ עקב ההסלמה והמצב הבטחוני הקשה שמתרחש כרגע בישראל. אני יודעת שיש דברים הרבה יותר חשובים כרגע מכדורסל, אבל אם בעצם כתיבת הסיקור הזה אוכל להסיח מעט את דעת הקוראים מהמצב, וטיפה להסתכל הלאה על דברים חיוביים שקורים סביבנו, אשרי. אם אסתמך על איך שהעונה שעברה נראתה, שסיפקה לנו למרות הקורונה המון עניין וריגוש, יש הרבה למה לצפות מהעונה הבאה עלינו לפרוץ גבולות מהרבה בחינות. עקב הארועים הסוציאלים שחלו לאחרונה בארה״ב, והרצון לקידום זכויות מיעוטים בארה״ב, מה שכולל כמובן נשים ככלל ובעיקר בספורט, ראינו שהמדיה האמריקאית מתחילה לסקר את הWNBA בצורה יותר נרחבת. זה כולל את כל הפריוויוס בטלויזיה לקראת פתיחת העונה, את השיפורים שמייצגות ארגון השחקניות דרשו וקיבלו, כמו שיפור בשכר, חופשות לידה וכו׳. בנוסף, כל ה rebranding של גופיות המשחק לטובת שיפור הזכויות הסוציאליות ממש מרשים. ארצה להזכיר שהאפליה שקרתה בטורניר ה NCAA השנה היתה ממש מאכזבת. לא מתקבל על הדעת שראשי ה NCAA לא בדקו את המתקנים לפני שהקבוצות הגיעו. ההבדל בחדרי הכושר, המלוניות, והקייטרינג שהנשים קיבלו לעומת הגברים היה מביך בלשון המעטה. אין לזה תירוץ ואני שמחה שהשחקניות לא שתקו והראו לכולם את האפליה שקורה כל הזמן נגד נשים בספורט. אני מקווה שאחרי החשיפה הזו, דברים ישתפרו גם במכללות. בעת כתיבת קדימון, החל מחזור הפתיחה בליגה וניו יורק ניצחו בשלשת ניצחון של יונסקו את האינדיאנה פיבר (יונסקו ולייני מרמלה מעל 25 נק’) בתוצאה 90:87. קונטיקט מנצחות את אטלנטה 78:67 וג’נקואל ג’ונס מקדמת את הסאן לרמה אחרת. הדאלאס ווינגז (מייברי מהרצליה) מדלגות מעל הספרקס כפי שצפינו בקדימון עם סטטיסטיקה יפה לאלישיה גריי אשר הובילה בהיעדרה של סאטו סאבלי. 94:71. בתוצאה הכי צמודה, פניקס ניצחו את מינסוטה 77:75. לאס וגאס הולכות לעשות הרבה חושבים אחרי תבוסה לסיאטל האלופה אשר משחזרת את המהלכים מהעונה הקודמת ללא בעיה. אליינה דלאדון חסרה בוושינגטון אשר אשר נראית אחרת לגמרי ומפסידה  לשיקאגו המתחדשת 56:70. בואו נתחיל… אטלנטה דרים שינוים רבים נעשו בהנהלת הקבוצה. מבעלים אשר התבטאו כנגד תנועת BLM לשוויון חברתי, קיבלנו את שחקנית העבר (גם בארץ) רנה מונטגומרי, בקבוצת הבעלים, אשר קידמה צוות שידור שמורכב רק משדרניות שחורות, מעין אפליה מתקנת. גם בעמדת המאמנת חלו שינויים,העזיבה הפתאומית של מאמנת הקבוצה ניקי קולן לאימון מכללת ביילור, העניקה את המושכות לעוזר המאמן מייק פטרסון ונראה כי הוא מוכן לאתגר. הקבוצה הוסיפה שתי עוזרות חדשות לצוות האימון. התוספת הכי מסקרנת לקבוצה העונה היא הגארדית אארי מקדונלד ממכללת אריזונה שסחבה את הקבוצה שלה עד לגמר המכללות העונה והפסידה לסטנפורד הפייבוריטית בנקודה אחת שוברת לב. מקדונלד הרשימה במשך כל הטורניר וקנתה לעצמה את המקום השלישי המרשים בדראפט בחודש שעבר. היא שחקנית קטנה במידותיה אבל ענקית בלב ובמלחמה שהיא מראה כל דקה על המגרש. היא ורסטילית ויכולה לחדור לסל ואיכשהו בווירטואוזיות שלה מסוגלת לשים את הכדור בסל מעל שחקניות הרבה יותר גבוהות ממנה. היא מהירה, חדה, ואם ההגנה לא שמה יד, היא מסוגלת לקלוע גם ממטר מאחורי השלשה. יהיה מסקרן לראות אם היא תוכל להביא את הכשרון לידי ביטוי בליגה הזו למרות החוסר בגובה. השילוב של אארי יחד עם טיפאני הייז, קנדי קרטר (שהייתה פה לרגע ברעננה, נפצעה וחזרה) אודיסי סימס וקורטני ויליאמס (שכר מקסימום) בקו האחורי בהחלט יספק לנו משחק מהיר ואנרגטי. הבעייתיות של הקבוצה היא יותר בקו הקדמי. שאני פארקר, הסנטרית שהגיעה אל אטלנטה משיקאגו נמצאה חולת קורונה ואין לדעת איך הדבר ישפיע על המשך העונה שלה. דאלאס וינגס הזוכה הכי גדולה בדראפט האחרון עם בחירות מספר 1,2,5 ו13, ולדעתי הקבוצה שתהיה הכי מסקרנת העונה ותשחק את הכדורסל הכי כיפי לצפות בו. אחת משתי הקבוצות האהובות עליי בליגה. הקבוצה בחרה במספר 1 את הסנטרית הנהדרת צ׳רלי קולייר מאוניברסיטת טקסס שמשחקת עם הלב על השרוול ויש לה הרבה מה להוכיח בליגה הזו. אם היא תשים את העבודה, היא תהיה בלתי ניתנת לעצירה. בבחירה השניה דאלאס בחרה את הסנטרית הפינלנדית הצעירה אוואק קויאר שלפי התחזיות אמורה להביא המון אתלטיות ורב גוניות לקבוצה. יש לה את משחק הפנים וגם את היד מבחוץ. בבחירה החמישית, ולמרבה שמחתי, דאלאס בחרו את צ׳לסי דנג׳י מאוניברסיטת ארקנסו. זו הייתה בהחלט הפתעה שהיא נבחרה כל כך גבוה, במיוחד אחרי ההופעה הדיי מאכזבת בטורניר המכללות העונה, אבל השחקנית הזו היא חיית משחק. היא לא מפחדת משום דבר ומאף אחד. שחקנית חוצפנית על המגרש מבחינה חיובית. לא מפחדת ליפול על המגרש ולקבל קצת מכות בדרך לסל. שחקנית רב גונית שיכולה לעשות הכל ומביאה המון swag למשחק שלה. במקום ה13 והדיי מאכזב לדיינה, דאלאס לקחו את דיינה אוונס מלואיוויל. דיינה קצת אכזבה בטורניר ה NCAA ולא הצליחה להביא את הקבוצה שלה לשלבים המתקדמים בטורניר. למרות זאת, היא שחקנית עם המון כשרון שיכולה להוביל כדור כשצריך ולחלק אסיסטים וגם ליצור לעצמה נקודות. שחקנית עם chip on her shoulder שתצטרך לעבוד קשה כדי להוכיח את עצמה בליגה. לדאלאס וינגס יש המון כשרון בכל העמדות. יהיה מעניין לראות איך יחלקו את דקות המשחק בין 7 שחקניות הפנים שכוללות את בלה אלרי הכשרונית שנבחרה שנה שעברה מפרינסטון, קיילה תורנטון, סאטו סאבאלי, ועכשיו התוספת של צ׳רלי קולייר. יש לי הרגשה ששחקניות בעמדות הפנים יצטרכו לעבוד קשה באימונים ולהוכיח את עצמן תמורת כל דקת משחק. השילוב של שחקניות הפנים עם הגארדיות הנהדרות של הקבוצה יכול ליצור קבוצה מאוד מעניינת, אך דיי צעירה שתוכל ללכת רחוק בליגה העונה. השילוב המנצח של מרינה מייברי ששיחקה העונה בבנות הרצליה ואריקה אוגונבוואלה ששיחקו יחד בנוטר דאם יהיה אחד הדואטים המעניינים של העונה ביחד עם מוריה ג׳פרסון המהירה מקונטיקט. מרינה מייברי ישבה על הספסל של הוינגס בעונה שעברה אך במחצית השניה של העונה ובעיקר בגלל פציעות בקבוצה, היא קיבלה את ההזדמנות שלה ופרצה דרך כשחקנית חמישייה לגיטימית בליגה. היא עובדת קשה, יש לה יד מדהימה מהשלוש, וכיף לראות אותה משחקת. לסיכום, הדאלאס וינגס מפוצצת בכישרון, ובהנהגת ויקי ג׳ונסון הן יכולות לעשות הרבה רעש בליגה העונה. שיקגו סקיי הקבוצה השניה שאני מאוד אוהבת. השילוב של הקלעית אלי קוויגלי ובת זוגתה הרכזת קורטני וונדרסלוט (שכר מקסימום), יחד עם דיאמונד דשילדס המגוונת, ייצור משחק מהיר ומרגש. בצבע, השילוב של הסנטריות סטפני דולסון (הגרסה הרזה יותר), והתוספת הנוצצת של קנדס פארקר, יכול ליצור קבוצה מאוד מעניינת שתהיה מתחרה חזקה בפלייאוף. גבי ויליאמס, בצעד קצת אנוכי, החליטה להצטרף לנבחרת צרפת ולמשחקים האולימפיים, והודיעה לקבוצה שהיא כנראה לא תצטרף עד לסוף אוגוסט. שיקגו, שכבר ככה יש לה סגל קצר, הודיעו שהם ישעו אותה לעונה הקרובה. זהו …

קדימון לעונה ה-25 של עונת ה WNBA לקריאה »

המשחק השני בסדרת הגמר נפתח מעט מנומנם אבל הלך והתעצם עם תוצאה שהייתה במטוטלת תמידית עד שר”ג, ברבע אחרון גדול, הצליחה לפתוח פער של 7 נק’ עם 3 דקות לסיום. בר”ג חווינו את עדן רוטברג כאילו ולא נעדרה בכלל אך עם מגבלת דקות. המחצית הסתיימה רק עם 6 של אדאמס (ובמשחק פושר שלה בכלליות) אבל עם 13 של קייב ואחוזי קליעה מצויינים של אשדוד ל-3 (יצחקי, דיין ודנן). טקס המצטיינות של האתר התקיים במחצית ובו כובדו בחירות המאמנים: ירדן גרזון, עדן ציפל רועי לזר ועדן רוטברג. מאת: ענבר טנא אוריון צילומים באדיבות מנהלת ליגת העל המהלכים העיקריים: רבע 1: הראשונה לשים נקודות על הלוח הייתה קיילה הילסמן בצבע עבור ר”ג, 3 דקות לתוך הרבע הראשון. שה עם 3 דקות לסיום הרבע הראשון נכנסת במקום רוטברג וישר צולפת שלשה שמשווה את המשחק ל7:7. 4 רצופות של קייב בצבע. הסל האחרון נולד מהתקפת מעבר שמתחילה בפיטרסון שמוצאת את דנן והיא, מוותרת על שלשה, חודרת מוצאת את קייב, אסיסט ל-2 קלות בצבע. מנגד, השלשה השנייה של שה והארדן במהלך של 3 נקודות חותמת את הרבע הראשון שוויון 13. רבע 2: קייב ממשיכה להיות משמעותית בצבע עבור אשדוד אדאמס מפלסת ליצחקי סיטואציה נוחה מ top of the key והשלשה שלה צוללת פנימה. הילסמן במהלך של סל ועבירה מנגד מתחממת. אדאמס עוד לא במשחק עם החטאות לא אופייניות בצבע ומעדיפה לאחר מכן להישאר מעבר לקו ה3. טלב סוחטת עבירה בחדירה ושמה 2/2 מהקו. שלשה של דנן נענית שוב מהילסמן בצבע פעמיים. שלשה שנייה בפנים של יצחקי אבל הארדן עם סל ועבירה מעלה את ר”ג ליתרון 2. פסק זמן של לזר כשאדאמס שמה את הסל הראשון בצבע מונע התחממות שלה. עם 4 דקות לסיום המחצית הראשונה, שלשה של דיין חותמת את התוצאה במחצית עם 5 הפרש לאשדוד. רבע 3: מהלך של 3 נקודות של שאקוואנדיה וואלאס, משווה 35:35 אבל הרגע שר”ג פחדה ממנו הגיע ואדאמס נכנסת למשחק עם סל ועבירה אבל היא מחטיאה את העונשין. וואלאס ממשיכה בשלה ומנצלת מיסמאצ’ עם spin move וסל בצבע. רוטברג חודרת מעיפה את המגינה שלה קדימה מסתובבת חזרה על רגל הציר ולג’אמפ קצר אשר צולל פנימה showtime.   דנן נקראת לרענן את השורות של אשדוד. ואדאמס עם שלשה מ top of the key. מדיסון שה עם reverse layup כתוצאה מאסיסט מדהים של קיילה הילסמן אבל אשדוד לא מאפשרת יותר מ-2 הפרש. מהלך הגנתי כפול של רוטברג עוצרים את אשדוד אבל וואלאס לא מתרגמת את זה לנקודות. הדאבל אפ על קייב מוכיח את עצמו יעיל כאשר הוצאה החוצה פוגש החטאה ל-3 של אדאמס. הגנה מצויינת של ר”ג אשר מצופפת בצבע על קייב מובילה לשלשה נוספת של שה בצד השני. וואלס עם הנקודות וזה כבר 3 לר”ג. High low מאדאמס לקייב והמשחק הזה נותר שקול. דנן צולפת שלשה והרבע השלישי מסתיים לטובת אשדוד 48-46. הרבע האחרון: עם דנן ודיין בחמישיה לאשדוד. בר”ג: שה עם טלב (דנן ושה עם 3 עבירות). הילסמן מתקשה על אדאמס עם ניסיון לput back והיא מקבלת בסופו של דבר את השריקה אבל הכל הולך להיות יותר קשה להילסמן במחצית השניה. 2 מהקו שלה מקרבות את ר”ג לאשדוד בנקודה. שלישית של טלב על קייב ויצחקי מתחלפת בדיין. טלב מנצלת יתרון גובה ועושה את הנקודות בחדירה חותמת שוויון 50:50 וההגנות בשני הצדדים מתחילות להתעורר כאשר הילסמן לא מצליחה להתאושש אחרי נפילה לצבע והמשחק מופסק. יצחקי שמה 2 בג’אמפ קצר וזה 52:50 ולזר מבקש פסק זמן ומחזיר את רוטברג. סל ועבירה של הארדן מעוררת את ר”ג ואת האש בעיניים של מדיסון שה אבל נקודה מהקו, הארדן לא מצליחה לשים. פטרסון ל-3 מרגיש מאולץ. המשחק הופך אגרסיבי והשופטים מאפשרים לו. האם זה ייגרום לרוטברג להפסיק לחדור? רוב הסיכויים שלא וכהוכחה, בפעם הבאה היא לוקחת לג’אמפ שלה גם את היד של דיין. ירידה להגנה איטית של אשדוד מאפשרת להילסמן לעשות סל ועבירה על דיין והמהלך הזה קובע 57:53 לר”ג מאלץ את ענבר לקח פסק זמן היות ומדובר בהפרש הגדול במשחק לטובת המארחות עד כה. 2 מהקו של עדן וההפרש כבר 7 לר”ג! 3 דקות לסיום!  ר”ג באישית ואשדוד מוצאת את דיין מתחת לסל אבל ר”ג לא מאפשרת סלים קלים ודיין מוצאת את עצמה על הרצפה ועם 1/2 מהקו. מצד אחד איבוד של ר”ג אבל מנגד פטרסון עם עוד זריקה לא אידיאלית לאשדוד. פסק זמן אשדוד עם 1:43 לסיום המשחק. הארדן ברצף של מהלכים חיוביים מצליחה גם לעצור את קייב פעמיים בהגנה (ומובילה לעוד זריקה לא אידיאלית של פטרסון), בהתקפה העוקבת הארדן צולפת בג’אמפ קצר. אממה, דנן משאירה את אשדוד במשחק עם שלשה מהפינה ור”ג ממהרת לקחת פסק זמן כדי שזה לא יברח לה. 33 שניות לסיום 61:57 לר”ג. רוטברג על הקו דואגת שזה יהיה 5 הפרש. שוב פטרסון עם זריקה לא אידיאלית והילסמן “הציפור” שמה את הסל במעבר. פטרסון מסיימת עם 2 מהקו והמשחק מסתיים. ר”ג משווה את הסדרה. ראיון עם המצטיינת, קיילה הילסמן: על מדיסון שה בתור מי שהביאה תפוקה נוספת עבור ר”ג לסדרה הזו: “אני גאה במאדי מאוד, אתם צריכים לראות כמה היא עובדת קשה וכמה שעות היא נשארת באולם והיא חשובה לנו מאוד כי היא תמיד עובדת קשה כשהיא משחקת וזה קריטי בסדרה הזאת”. על החשיבות של האגרסיביות וההיבט הגופני בסדרה הזו:  “בהחלט הסדרה תקבע לפי אופי, ולפי מי יכול לספוג הכי הרבה ולהמשיך לתקוף. שלישיות הזרות של אשדוד היא סופר פיזית סופר אגרסיבית ואנחנו נצטרך לראות עד כמה נוכל לספוג ולהתאושש, ובסוף הסדרה זה יהיה מי שיצליח לסיים עם נקודות ביחד עם הכי הרבה מגע שיינצח” על התחושה שדניאל אדאמס יודעת לשמור כוחות: “בהחלט. כיאה לשחקנית ותיקה ומנוסה כמוהה, היא בוחרת מתי להשקיע אנרגיות וכשהיא משקיעה זה תמיד משהו חיובי שיוצא מזה” קלעו לרמת גן:קיילה הילסמן 18 (13 ריבאונדים), עדן רוטברג 15, מדיסון שה 11, אלכס הארדן 10, קיו וואלס 9, טל לב 4. קלעו לאשדוד: קאדיג’ה קייב 17 (13 ריבאונדים), דניאל אדאמס 12 (13 ריבאונדים), מאי דיין 10, יערה יצחקי 8, אלכסיס פיטרסון וירדן דנן 6 כ”א.              

אשדוד הובילה כל המשחק ובהפרשים גדולים אך בסופו של הדבר המשחק נחתם בתוצאה שמכבדת את שני הצדדים. אשדוד הרוויחה את ירדן דנן עם 5/5 מעבר לקו ה-3 תחת המאמן עדן ענבר. מכבי אשדוד – מכבי עירוני רמת-גן 63-79 דיווחו של ניתאי טוויטו צילומים באדיבות מנהלת ליגת העל המשחק לא התעלה לרמות גבוהה בדקות הפתיחה. שתי הקבוצות התקשו בפן ההתקפי והרבו לאבד כדורים. אשדוד, שמגיעה לסדרה כפייבוריטית על הנייר, התעשתה ראשונה. דיין דייקה מעבר לקשת, יצחקי ואדאמס עשו עבודה טובה בצבע, ופטרסון סגרה ריצת 10-2 שגרמה ללזר להזעיק פסק זמן. גם לאחר פסק הזמן רמת-גן המשיכה להיות לא מדויקת, כשגם זריקות נוחות לא נכנסו. אם לא די בחסרונה של עדן רוטברג, בשלב מוקדם הסתבכה טל לב עם שתי עבירות וירדה לספסל. מנגד קייב נצלה את העבירה של לב למהלך של שלוש נקודות, אדאמס הוסיפה שלשה בהתקפה הבאה, 6-18 לאשדוד. וואלס והארדן צמקו מעט את ההפרש, אך שתי שלשות רצופות של דנן ופורביס החזירו אותו לדו ספרתי, 13-26 לאשדוד בסיום הרבע הראשון. רמת-גן המשיכה להחטיא זריקות נוחות גם בדקות הראשונות של הרבע השני. מנגד, אשדוד המשיכה בשלה, דנן צלפה שניה ונקודות של אדאמס אחרי ריבאונד התקפה העלו את ההפרש ל-20, 13-33. הדבר היחיד שהעיב במקצת על היתרון של אשדוד היה הסתבכות בשלוש עבירות של יצחקי וקייב. רמת-גן נצלה את החיסרון בצד בצהוב לריצת 8-2 מהירה בהובלת טל לב, אך המומנטום חזרה במהרה לאשדוד אחרי שלשה נוספת של דנן, שלישית במספר ללא החטאה, 21-38. שחקניותיו של ענבר המשיכו להסתבך עם עבירות כשגם אדאמס מבצעת את העבירה השלישית שלה. וואלס קלעה שלשה הארדן השלימה מהלך של שלוש נקודות בכדי לצמק מעט את ההפרש, 27-41 במחצית. אשדוד פתחה את הרבע השלישי עם ריצת 8-0 מהירה וקטלנית. דיין ויצחקי קלעו שלושת ושמרו על האחוזים הגבוהים של קבוצתן מהטווח, בין לבין אדאמס הוסיפה שתיים בצבע ולזר נאלץ להזעיק פסק זמן בשלב מוקדם של הרבע, 27-49. היתרון של אשדוד רק הלך וגדל, ירדן דנן המשיכה להיות קטלנית מעבר לקשת, אדאמס עשתה עבודה טובה בשני צידי המגרש, 36-64. רמת-גן הצליחה לצמק מעט את ההפרש עם נקודות של לב והילסמן, 40-64 לאשדוד בסיום הרבע השלישי. בשום שלב של המשחק רמת-גן לא הרימה ידיים וגם לא לנוכח היתרון הגדול של אשדוד. אולם הבור שנחפר במשך שלשות הרבעים הקודמים היה גדול מדי מכדי להיחלץ ממנו. הרבע האחרון שוחק לפרוטוקול בלבד, אך למזלה של רמת-גן סדרת הגמר עוד רחוקה מלהסתיים והכל עוד פתוח. אשדוד יוצאת עם הניצחון עושה עוד צעד חשוב בדרך אל האליפות. המשחק השני ייערך ביום א’ ב-18.00 בזיסמן. במחצית המשחק ייערך טקס בחירת מצטיינות העונה בליגת העל ע”פ בחירת המאמנים. קלעו לאשדוד: דניאל אדאמס 21 (15 ריבאונדים), ירדן דנן 15 (5-5 מה-3!)  קאדיג’ה קייב 14, אלכסיס פיטרסון 11 (9 אסיסטים), יערה יצחקי 7, מאי דיין 6, לאב פרביס 5. קלעו לרמת גן: טל לב 15, אלכס הארדן 14, קיילה הילסמן 13 (11 ריבאונדים), קיו וואלס 11, עידן שלוש 6, מדיסון שה ותמר ברגל 2 כ”א