תוצאות LIVE

79 - 67
ליגת העל
2018

ראשון

83 - 87
ליגת העל
2018

שני

66 - 83
ליגת העל
2018

שלישי

101 - 106
ליגה לאומית

רביעי

63 - 78
נערות א'

חמישי

תוצאות LIVE

79 - 67
ליגת העל
2018

ראשון

83 - 87
ליגת העל
2018

שני

66 - 83
ליגת העל
2018

שלישי

101 - 106
ליגה לאומית

רביעי

63 - 78
נערות א'

חמישי

הכדורסל הנשי, מעז ייצא מתוק? חלק א- מניעת פציעות

בתמונה זו – נבחרת הנערות ברגע של אושר בקיץ האחרון. כדי לוודא שהשדור הזה נשמר, עלינו להבטיח בראש ובראשונה את בריאותו . אתנה עושות עבודה מצויינת בכל אשר הגדלת פול השחקניות ההתחלתי והנגשת בענף בעיקר בפריפריה, אך זו אחריותנו לקדם אותן בתוך המערכת ככל שניתן. כתבה זו היא הראשונה בסדרה של שלוש אשר מדגישה שלושה נושאים שהמשיכו לצוף בהקשר לבזבוז של פוטנציאל בענף: פציעות, היעדר מימוש עצמי והיעדר אחדות ענפית. העלאת מודעות לקשיים שבדרך, היא סיוע לעשרות שחקניות עם חלום. היום, אנחנו נתקלים בשחקניות שכבר בגיל 26 מצביעות על הסיבות שבהן לא יצליחו לקחת את המשחק שלהן לרמה הבאה, והן בגיל שאמורות להיות בו בשיא הקריירה. הן מצליחות למפות איך נבלמה להן הקריירה ובאיזה שלב. ראשית עלינו למזער את האיום הגדול ביותר שזועק לשמיים בעיקר העונה – הפציעות. לא ניתן לשפר את הענף אם ההיצע (שהוא מלכתחילה לא רב) נפגע על בסיס קבוע ועיקר עיסוקו הוא שיקום. יש ליצור מתווה למזעור רמת הפציעות ככל שניתן ובאופו קולקטיבי. הדבר מתחיל בהעלאת המודעות וההבנה שזה יכול לקרות לכל אחת.

מאת ענבר טנא אוריון

רקע:

ה-פציעה שרודפת אותנו היא הקרע ברצועה הצולבת. רק לאחרונה שי אלון, 24, ממכבי חיפה, עם נחיתה לא טובה אחרי זינוק לריבאונד מול זרה באימון, וזה קורה. אלון מצטרפת ליערה יצחקי, 22, מרמת גן שכתוצאה מחדירה לסל במשחק ליגת העל גם כן פוגשת את הבשורה המרה. אלו חוברות ללימור פלג מרמלה, 35, שנפגעה כתוצאה ממגע בעת משחק. בסה”כ 3 צולבות בעונה אחת בליגת העל לישראליות שלנו. מדובר בשחקניות שהן 100% מקצועניות ומכאן שמקדישות זמן רב לתרגילי חיזוק למניעת פציעות.

בליגה הלאומית רמת הפציעות הרקיעה שחקים העונה. בתחילת הסיבוב השני כבר חזינו בתופעת הסגלים המתקצרים. רק במהלך עריכת מסמך זה נפצעות באופן משמעותי אלואיזה כץ (כ”ס) ושני פרידמן (גליל עליון). עוד סיימו עונה בכ”ס, אורטל אורן והדר גוטין. אלו מצטרפות לרשימה הארוכה מדי של שחקניות שקרעו רצועה צולבת: רג’ינה גליידה (כאוכב), נור נג’מי(כאוכב), הילה הוניג (רמה”ש) ואסיל עודה (כאוכב). יתרה מכך, ישנן 3 שחקניות שמשחקות על קרע מלא ברצועה הצולבת ודוחות ניתוח. מעבר לפציעות שמסיימות עונה/קריירה, ישנן אינספור פציעות שגרמו לכל הקבוצות בליגה (למעט הגלבוע) להופיע למספר משחקים בסגל חסר. בכאוכב, כ”ס ובגליל העליון לא זוכרים משחק בו היה להן סגל מלא. הליגה הלאומית היא דורשנית. היא מונה 14 קבוצות עם שעות נסיעה שתואמות שעות אימון, חל גידול במספר הקבוצות עם ריבוי הקבוצות מהצפון וללא חלוקה למחוזות. שחקניות קורסות תחת הלחץ של שילוב מספר קריירות, מספר קבוצות, משפחה ולימודים – כל זאת לצד הזמן שנדרש לחיזוקים ולטיפול מונע פציעות. לי קפיטולניק, שחקנית בכירה באליצור יבנה שמכוונת לכל התארים בליגה מעידה: “אנחנו משחקות כדורסל באופן מקצועני אבל לא יכולות לנהל אורך חיים מקצועני. אם שחקנית ישנה 5 שעות בלילה, יושבת עשר שעות במשרד, לא אוכלת בצורה מסודרת והולכת למשחק זה מסוכן. כשלשחקניות אין זמן ללכת לחד”כ ולעשות חיזוקים, זה עניין של זמן. בענף לא נותנים דגש למניעת פציעות”.

מזעור נזקים

פנינו למומחה לבנייה גופנית ולשיקום מפציעות, והוא תורם את המשפט הבא: “אם שחקנית שמועדת להיפצע תבצע אימונים מונעי פציעות ובכלל זה בנייה גופנית, כלומר חיזוק ויצירת יחס מיטבי בין קבוצות שרירים ושיפור המערכת העצבית, כלומר תיאום עצבי בשריר ותיאום עצבי בין קבוצות שרירים, היא יכולה להקטין משמעותית את הסיכון להיפצע”. (לינק לחוות דעת מלאה בסוף הכתבה).

נעשתה בדיקה מול כל מאמני הליגה הלאומית, ואלו נשאלו, מה האגודות עושות כדי למזער נזקים מפציעות? מצאנו כי האגודות נותנות את המשאבים (יש יותר, יש פחות ויש לא בכלל) ורוב המאמנים טוענים שהשחקניות צריכות לנצל אותן. בפועל, שחקניות מנצלות את המשאבים בעיקר לאחר פציעה או כטיפול שמכשיר אותן לשחק עם פציעה כזו או אחרת. בכל הנוגע למניעת פציעות, באגודות בודדות מפנים לפיזיותרפיסט/ית בשירות הקבוצה בתחילת העונה. הפיזיותרפיסט/ית “תופר/ת” תוכנית מותאמת לכל שחקנית לפי גיל, פציעות עבר, השלב בעונה וכו’. רק לאגודות בודדות יש פיזיותרפיסט/ית שנוכח/ת בכל המשחקים ונותנ/ת מענה ראשוני לפציעה בזמן אמת. כמו כן, לא רבות האגודות בהן לפני האימונים, יש תהליך של הכשרת שחקניות פצועות לאימון: חבישות, עיסויים, הדרכה וכן הלאה. האגודות אינן בודקות או מפקחות על השחקניות בכל הנוגע לתרגילי חיזוק מניעתיים. מעטות הקבוצות בהן תרגילי החיזוק משולבים באופן קבוע במערך האימונים. הציפייה מהשחקנית להכין את עצמה למשחק, מעבר לשעות האימונים. המגבלה העיקרית היא כאמור, שהשחקנית בלחץ של הספק מול יתר ההתחיבויות שבחייה. כל המאמנים מעידים שהם מתאימים את רמת האימון והקצב למצב הגופני של השחקניות אך לעיתים הדבר אינו מתאפשר כאשר לרוב הקבוצות אין סגל מתפקד ומלא של 10 שחקניות. מ-3 קבוצות לא התקבלה התייחסות.

מאמן אליצור ת”א שי ממן, “עבודה אישית של שחקנית על חיזוק בחדר כושר ועם מאמנים אישיים חיונית להקטנת ההסתברות לפציעות. כמו כן, שחקניות צריכות להיות מודעות התקפית שכניסות לא צפויות והרפתקניות עשויות להוביל לפציעות”. “באימון של שעה ורבע (אחרי רבע שעה חימום) אין זמן לעסוק בפן הגופני, רק בקליעות, משחקונים להבנה טקטית ולשמירה על קצב יחסי”. “אני רואה את ההבדל בין שחקניות שעובדות מחוץ לשעות האימונים לבין האחרות”. “לא הרבה מבינות עד כמה עבודה על חיזוק הגוף היא חשובה” “אני מברך על על פרויקטים שעובדים על יכולת אישית כי בהם הגוף עובד על מרכיבים הקשורים למשחק באינטנסיביות גבוהה ולכן זה גם מונע פציעות, ורמת הביטחון של השחקנית שתעבוד בחוץ תהיה גבוהה יותר”. “שחקנית שנקטע לה רצף העבודה מסיבה כזו או אחרת לא מבינה שכדי לחזור לפעילות ב-100% עליה לבצע עבודה חיצונית ואני ממליץ על עבודה אישית בכל עת”.

מאמנת באר טוביה, גיטה זיו: “לשמחתי העונה פחות נחשפנו לפציעות רציניות של שחקניות, אני חושבת שהרבה תלוי בהכנה נכונה לעונה וחלוקה נכונה של עומסים לאורך העונה. כמובן שיש גם פציעות של חוסר מזל שאותן קשה למנוע”. “אני באופן אישי דוגלת בהורדת עומס מנטלי כגורם למזעור פציעות לכן האימונים שלי מגוונים, יוצאים מהשגרה, עם אלמנטים של כייף ומאפשרים את הרענון לראש”. “הרבה מהפציעות קורות מחוסר תשומת לב, עייפות גופנית או מנטלית או הכנה לא נכונה”. “לא תמיד מאמנים מקשיבים לצרכי השחקניות וחשובה להם יותר ההישגיות”. “היה לי מאמן שאמר לי פעם: יש ימים שלא מתחשק להתאמן, מעדיף שתבואי להגיד לי ואפטור אותך מהאימון כי זה מתכון בטוח לפציעות. זה גרם לי להעריך אותו ולחשוב קצת אחרת. ביחד ובשיתוף פעולה מלא ידענו למצוא את הדרך הנכונה (היינו קבוצת צמרת עם הרבה לחצים להצליח). “לגבי חיזוקים, חשוב מאוד! הכל בהתאם לסגל שיש לך והכלים שיש לך לעבוד איתם”. “בתחילת העונה עבדנו חצי שעה ראשונה בכל אימון על יכולות גופניות וחיזוק שרירי ליבה. בהמשך זה ירד לפעם בשבוע ובהמשך זה ירד מהפרק, לא יכלתי להעמיס יותר מדי על 5 שחקניות.

מאמן אליצור יבנה, אמיל איליונסקי, הוא גם מנהל מרכז הרפואי אסותא באשדוד ומתעתד לפתוח מרפאת ספורט בעתיד כי מאמין שהדבר כה נחוץ, בנוסף הוא מאמין שניתן לקדם לאגודות השונות גם תזונאי/ת. מכאן, הידע בפיזיולוגיה קיים אצלו והיכולת שלו להשיג MRI מהר תורמת גם. פה מאמינים שיש צורך לייצר יחידת אימון נוספת לטובת חיזוק הגוף נגד פציעות אך קיימת בעיה היות ואין מספיק היענות מצד השחקניות בגלל ההתחייבויות שלהן מחוץ לחיי הכדורסל. המאמן המנטלי של המועדון צופה באימונים ומצביע על דפוסי עייפות ספציפיים אצל כל שחקנית, הוא מפנה את תשומת ליבו של איליונסקי לכך כדי למצוא פיתרון לפני שזה מגיע לכדי פציעה. ביבנה, שחקניות אשר נפצעות מקבלות טיפול ע״י פיזיוטרפיסט לפני האימון. מאיה מדרי היא מדריכת כושר במקצועה ואביה של לי קפיטולניק הוא מומחה לשיקום פציעות ויכולת גופנית בכדורגל.

ממאמן גליל עליון שי זרצקי נמסר: “הבעיה אצלנו היא שלא מתאמנים מספיק ולכן הגוף לא רגיל לעומס” “תקציבית צריך מאמן יכולת גופנית שיעבוד עם השחקניות על חיזוקים, תזונה, מניעה וחזרה מפציעות. כמו כן, וצוות רפואי צמוד. לנו יש ליווי של פיזיותרפיסט אבל לא במשחקים ובאימונים”. זרצקי מספר שהעניין מאתגר במיוחד בגליל מכיוון שהקבוצה מורכבת מהרבה נערות ופעמיים בשבוע הן חוזרות הבייתה אחרי חצות כשהן תלמידות זה פוגע בהתאוששות שלהן ומגביר את הסיכויים לפציעות. בנוסף לכך הוא חייב להסתמך עליהן כי “בגליל לא ששים להביא שחקניות בוגרות מבחוץ”. שאלתי, מה חלקך בתור מאמן חוץ מלנסות ולהזיז משחקים כשהשחקניות בעומס? והוא עונה “חינוך למצויינות יגרום לנערות להבין שלא מדובר בחוג. יחד עם עוד מאמנים אנחנו מכינים תוכנית עבודה לבית הכוללת חד”כ, קליעות, בדיקות דם, רופאים בזמן, טיפולי פיזיו – הכל מתחיל בחינוך ובתרבות ספורט. ככל שהרמה מקצועית תעלה, ירוויחו יותר ויהיו יותר פנויות לטפל בגוף ויקטינו פציעות”. לסיכום, הליגה צריכה להפוך למקצוענית והאיגוד מופקד על האטרקטיביות. “הבנות היום מודעות לנושא הפציעות ויש עבודה שנעשית על מנת להקטין אבל השכר הנמוך, גורם להן לחפש עבודות אחרות, ואלו גוזלת להן את הזמן במקום להתמקצע”. “אם היו מתאמנים 3-4 פעמים בשבוע לא היו הרבה פציעות ויש קבוצות שכן מקיימות את זה”. שאלתי, היה לך משחקים עם 4 שחקנים שלא שיחקו עקב נקעים למה לא לחייב לשים מגיני קרסול? והוא עונה “נכון אבל גם מחליש את הקרסול ולכן ההמלצה היא לא לשים רק לחזק.

מאמן רעננה, לירון שרף יחד עם וינגייט, שרף מאמן נערות שנמצאות כולנן ב-2 מסגרות (נעה גבעון כ.כפול והיתר נערות א’ ולאומית) לא פעם שיחקו 3 משחקים בשבוע. הוא אומר “יש להפריד בין פציעות חבלה, לבין נקעים בקרסול לבין פציעות של עומסים”. “אין ספק שזו עונה מאתגרת – עמוסה וחשוב בה טיפולים וחיזוקים וכמובן מזל אף פעם לא מזיק”. “אני מאוד ניסיתי לשחק עם העומסים, חלק עזר, חלק פחות”. ניכר כי ריבוי היחידות תורמות לשחקניות ואין צורך להכניס עוד יחידה של פיתוח גופני. לגבי טיפול מניעתי טרם התקבלה תגובה. אמי רינת, רוני זהות, רותם שוסטר עמית כהן ומאיה לוינשטיין  שחקניות נבחרת הנערות.

מאמנת בני יהודה, טלי נוי: “הדרך שלי כמאמנת היא גם הדרך של האגודה העונה. כששחקנית נפצעת שולחים אותה לפיזיותרפיסט שעובד עם הקבוצה ומקבל בקליניקה הפרטית שלו. הוא מאבחן את הפציעה ומוסר לי איבחון ראשוני שלו וכן מכוון אותי לפי דעתו המקצועית האם השחקנית יכולה להתאמן/להתאמן חלקי או לא להתאמן בכלל. כמובן שאני הולכת עם ההוראות שלו וככה שחקנית נמנעת מפציעה קשה יותר ועדיין תורמת לקבוצה את חלקה”. לגבי תרגילי חיזוק מניעתיים אומרת נוי “אם הן לא מספיקות לבצע את התרגילים שקיבלו בבית הן מבצעות אותן בזמן האימון. יש גם חד”כ”.

ממאמנת כ”ס, דניאלה ראובן נמסר: “אצלנו, בתחילת העונה יש יותר דגש על הנושא הגופני, אבל במהלך העונה, במסגרת של שני אימונים ומשחק, מעט עבודה מוקדשת לה, יש אחריות אישית לכל לשחקנית. הן מקבלות מנוי לח”כ והן צריכות לנהל את עצמן ואת לוח הזמנים שלהן, ולמצוא את הזמן להתאמן ולהתחזק גופנית. הנערות שלנו מקבלות תוכנית לאישית ואימון גופני נוסף בשבוע (כל העונה) עם חן לביא המאמנת כושר של המחלקה”. “צריך להבין לוח הזמנים של הבוגרות קשה מאוד. יש אימהות, כולן עובדות בעבודה נוספת, יש סטודנטיות ויש שחקניות בכרטיס כפול וקשה לתמרן את הלו”ז של כולן בכדי להוסיף אימון גופני. חוץ מזה לשחקניות הבוגרות יש את התוכניות שהן רגילות לעבוד בהן”. אופיר פרפרה מהקבוצה היא שחקנית נבחרת הנערות.

מאמנת רמה”ש, גלית מוסאי: “אני חושבת ששחקניות צריכות לשמור על הגוף שלהן ולהתאמן כל השנה וכך הדבר אצלנו”. “יש לנו מאמן כושר שעובד על מניעת פציעות. לגבי חיזוקים ואני מחייבת את השחקניות לעבוד בזה. כמו כן, לנו יש
פיזיוטרפיסט וספורטרפיסטית שעובדים איתנו
במקביל יש לנו תזונאית, מאמן מנטלי,
פסיכולוג שעובד עם המאמנים בסדנאות. מה מקבלות שחקניות רמה”ש? “מנוי לקאנטרי הכולל חד”כ. גם באולם שבו אנו מתאמנות יש חד”כ”. “עשינו הכנה לעונה עם מאמנת כושר וביום-יום הן אמורות לתחזק את הגוף לפני אימון בחדר כושר”. “הנערות יכולות לפנות למאמן הכושר מעבר לשעה בשבוע שאנחנו מקדישים לו מזמן האימון אך, זה לא מספיק, צריך יום-יום. בשורותיה של רמה”ש מאמנת הנערים הדר לוי וגם מאמנות כושר בעלות סטודיו מיטל לוי וחופית וקסלר. רוני קלינגר היא שחקנית נבחרת הנערות.

“בלאומית רובן לא מקצועניות ולא העבודה היחידה שלהן אז רובן לא שומרות על כושר כל השנה”. שאלתי, המצב היה כזה תמיד והסתדרו, אז למה השנה פתאום עליה כזו חדה בפציעות? בגלל הלו”ז הצפוף? והיא עונה “תמיד היה ריבוי מסגרות אבל הבסיס הגופני היה טוב יותר”. “אני כילדה שיחקתי המון בחוץ, רוב היום: סאטנגה, כדורגל, פינות, קלאס ומחבואים היום… זה קיים?”.

מאמן הגלבוע ומנהל מקצועי מחלקת בנות במועדון, יוני אורן: דורש מהשחקניות עבודת כח/חדר כושר ולזרוק עצמאית 2-3 בשבוע.כמו כן, לאגודה אחראי יכולות גופניות במשרה מלאה. מעסיקים פיזיותרפיסט שמגיע לטיפולים פעמיים בשבוע + משחקי בוגרות +מטפל בקליניקה. הפיזיותרפיסט עושה סדנאות למאמנים, לשחקניות ולצוות על התנהלות ספורטיבית/סימני אזהרה/שמירה ושיקום. “יכול להגיד שהשחקניות שלי הן סופר מחויבות, קרן (נחמה) היא מאמנת כושר בהכשרה, לטלי (בן ישי) יש מאמנת בתשלום לדוגמא”. “אנחנו כמחלקה מנסים לסייע ככל שניתן: מאמן גופני, פיזיו, תזונאית, מאמנת מנטלית, חד”כ, תכניות עבודה, מעקבים ומדידות. מי שתרצה ותשקיע יותר גם תקבל השקעה מעבר ממני”. “כדי למנוע עומס לנו וליריבותינו מזיזים משחקים אבל הסיוע חייב להגיע גם מלמעלה, עלה רעיון להזיז את הנערות ליום חמישי, להתחיל את ליגת התיכונים מוקדם ככל שניתן…” קיבלנו התייחסות גם מנטע אבוגוב, יו”רית הפועל גלבוע קרן והיא אומרת “כשטובת השחקניות היא הראשונה בסדר העדיפויות הכל יותר פשוט. הדבר הכי אלמנטרי זו האחריות שלנו לבריאות השחקניות.” “ראשית כל השחקניות מבוטחות על פי חוק הספורט. זה בכלל לא מובן מאיליו”. “שנית,יש לנו מזה שנתיים פיזיותרפיסט קבוע (ועוד אחד למשחקי חוץ). שניהם מצויינים ומלווים את הקבוצה באופן צמוד. לא פעם הפיזיותרפיסט שלנו נתן מענה גם לשחקניות שנפצעה בקבוצה היריבה. הם והמאמן בתקשורת רצופה וקבועה ומסונכרנים לגמרי”.

מאמן אס”א ירושלים, אוהד גל: במקצועו, מנהל פרוייקט באגף להכשרת מאמנים במנהל הספורט, לומד פיזיולוגיה כדי לנתח תנועות לא נכונות שעשויות עם הזמן להפוך לפציעות. במהלך האימון מאתר תנועות מהסוג הזה, מעורר מודעות בצד השחקנית ומפנה את אותה לתיקון התנועה. הוא מרחיב “בתחילת העונה ועד לאמצע העונה אנו עושים אימוני שחייה שהיא למעשה חיזוקים כללי, cardio בלי להפעיל עוד עומס על המפרקים“. “כל אימון אנחנו מקדישים 10-12 דקות לחיזוקים בנושאים משתנים תלוי שלב בעונה: חיזוקים כלליים/ספציפיים ולאחר מכן כח +agility, ועכשיו בשיא העונה core ואלמנטים שאפשר. ולראייה, כל הפציעות שלנו היו בלתי נמנעות”. שאלתי את אוהד, איזו תוכנית לחיזוק הגוף תיתן לשחקנית בת 35 ובעברה פציעות? הוא עונה, “קודם כל אבחון ע”י פיזיותרפיסט ולאחר מכן פועלים לפי ההנחיות. תוך כדי עונה, חיזוק כללי ובהתאם להמלצות. לאחר מכן עוד אבחון ומשם מתקדמים”. מתחם הכושר, מכון קוסל הוא הבעלים של הקבוצה וכל שחקנית מקבלת מנוי לקאנטרי שכולל גם שירותי פיזיותרפיסט במידת הצורך.

מאמנת האקדמיה וינגייט, נטע קרומר: “אנחנו עייפות אבל שמים דגש עם וויסות עומסים בצורה מבוקרת, יש לנו מעקב דקות, שאלונים שהן ממלאות כל יום איך הן מרגישות מבחינת גופנית ועייפות, התאמת תוכן אימון ביחס לכמות הדקות ששוחקו, מערך התאוששות כולל פיזיו וחיזוקים בקיצור, נשאר להן רק להתרכז בכדורסל”. באקדמיה כאמור הנערות משחקות ב-2 ליגות כמו ברעננה. שני ברמן, עדי אלטמן, שירה חג’ג’ ותמר ברגל הן שחקניות נבחרת הנערות.

פנינו אל שלוש שחקנית במצבים גופניים שונים לתיאור העבודה שמבצעות למניעת פציעות מעבר לאימוני הקבוצה:

1. מבין הותיקות והמוכרות בליגה, טלי בן ישי, 37, מתארת את האופן שבה היא פועלת למנוע פציעות: “המודעות לנושא הזה עלתה לי באיזור גיל נבחרות. מאז אין סיכוי שעולה למגרש לפני מתיחות וגם גומיה וגליל חצי שעה לפני אימון. מצער אותי אם כתוצאה מנסיעה ארוכה נאלצת לעבוד באופן מזורז”. “מזה 3.5 שנים אני עובדת עם מאמנת כושר פרטית מיטל לוי (שחקנית רמה”ש) פעם-פעמיים בשבוע על: כושר, חיטוב ומניעת פציעות וגם עם שירה העליון על היכולת האישית ואני מרגישה היום יותר בכושר ממה שהייתי לפני 10 שנים”.

טלי בן ישי מהפועל גלבוע קרן
צילום: יונתן שדה

2. שחקנית צעירה בת 21 שחזרה עונה מקרע ברצועה הצולבת. יעל טויטו, שחקנית בית מהגלבוע. היא מתארת את הפציעה “זה קרה במהלך משחק בגלבוע וזה דווקא קרה במגע, שחקנית נכנסה בברך שלי מאחורה”. היא מסבירה על תהליך השיקום בעברה תחת חסותה של האגודה. “לאגודה יש פיזיותרפיסט בשם אור מיכאלי, הוא נתן לי תוכנית ואני עבדתי גם בנפרד וככל שיכלתי איתו. במהלך אימוני הקבוצה עבדנו בצד וגם הגעתי אליו דרך קופת חולים כללית בזמן שלו מחוץ לזמן האגודה. הוא עשה מעקב ונתן הכוונה על העבודה שלי ולא הייתי צריכה להוציא כספים על השיקום שלי למיטב ידיעתי”. גם אליס חתוקאי וגילי ארמה הן שחקניות צעירות מהגלבוע שקרעו צולבת בגיל כה צעיר שלא ניתן לנתח, תהליך ההחלמה לוו במלואו באגודה באמצעות הפיזיותרפיסט והן חזרו תוך שנה.

3. שחקנית צעירה ומבטיחה בכתה י”א שנמצאת בריבוי מסגרות היא אמי רינת מרעננה. לא פעם העונה, רינת, שיחקה 3 משחקים בשבוע (!). שאלתי אותה אם יש מודעות ואיך היא עובדת למנוע פציעות והיא עונה “עומס משפיע עלי במיוחד כי יש לי כאבי שרירים שמקורם גם בעצם. מכאן אני עובדת עם מכון פיזיותרפיה פרטי למרות שיש ספורתרפיסט באגודה”. “עצמאית אני עושה תרגילי חיזוק ובעיקר שווי משקל ויציבה ואני משתמשת בפיתה או בוסו, מתיחות 7-10 דק’ בתחילתו ובסופו של כל אימון ספציפי לשוקיים”. “בקבוצה אנחנו עושים תרגילי כח וחד”כ אבל פחות בתקופת העומסים” רינת מסכימה שהעבודה על מניעת פציעות גם בגילאי הנערות מוטלת על השחקנית. שאלתי, שמחת על המנוחה הכפויה בגין הקורונה? כבר היית עייפה לבטח, והיא עונה “כן. מאמני הנבחרת העדיפו שאנוח עכשיו כדי להגיע מוכנה לתקופות החשובות בקיץ”. העובדה שרינת גדלה וגרה עד שנה שעברה בטבע, במושב צפרירים שבמטה יהודה, תרמה לבסיס הגופני שלה הרחק מהמסכים , הניידים והאפליקציות.

אמי רינת במדי הנבחרת צילום:עודד קרני

מאז ומעולם נערות היו תחת לחץ של ריבוי מסגרות. בתור שחקנית צעירה, היה לנו יום מנוחה אחד בשבוע שהיינו אמורות להתאושש בו כנגד 80 דק’ משחק ב-2 מסגרות דורשניות+אימונים+ ליגת תיכונים +כל סופ”ש מחנה אימונים דורשני של הנבחרת בשדות ים/וינגייט. את הלמידה לבגרויות עשינו באוטובוסים בדרך למשחקי החוץ וזאת הייתה המציאות שלנו אבל היינו מאושרות. חוץ מנקעים פה ושם לא ראינו רמת פציעות כמו העונה. פנינו גלית מוסאי, מאמנת בוגרות בלאומית ומנהלת מקצועית של מחלקת הבנות ברמה”ש, שהיא בעלת הניסיון הרב ביותר בליגה הלאומית בשאלה המתבקשת, אז מה השתנה בעצם מהתקופה שלי? למה דווקא בעונה הזו רמת הפציעות מרקיעה שחקים? והיא עונה : “כשאת שיחקת היתה פגרה של חודש במהלך העונה. עכשיו אין בגלל שיטת המשחקים, עוד הבדל הוא שאת “גדלת” ברחוב והגוף שלך היה רגיל להיות פעיל ו/או להיות דרוך לפעילות. הן גדלו בדור הסמארטפונים ובמקום לשחק בחוץ פינות או מחבואים הן מקלידות”. הדבר מסתדר עם העובדה שהמערכת העצבית מפסיקה להתפתח אחרי גיל 12-13 ומכאן, אם מבלים מול מסכים, יש אתגור עצבי בתנועות שהגוף לא מרגיש בנוח איתן. והיא מוסיפה, “כמו כן, כשאת היית ילדה, הייתה מוטיבציה כי החלום להיות שחקנית היה ריאלי, היום לצערי זה לא המצב”.

גלית מספרת איך הוניג נפצעה: “יש לנו 3 משחקים בשבוע נערות/לאומית וזה לא באמת מעניין מישהו. באמצע דצמבר עזרתי לרעננה להזיז משחק לאומית נשים (גם שם הנערות משחקות ב-2 מסגרות) ולהקדים בחמישה ימים בסמוך למשחק לאומית נוסף. הילה הוניג קרעה רצועה בברך” היא מרחיבה, “היום אני רק חושבת איך אגמור את המשחק בלי פציעה חס וחלילה, קשה לאמן ככה כדורסל”.

אבל רצועה צולבת, אני שואלת, מלמדים בקורס מאמנים, היא תוצאה של עומס יתר ולא של שימוש יתר (ריבוי משחקים ושחיקה) והיא עונה: הפציעה הזו היא לא שחור ולבן, יש אלמנט גנטי חזק ובעיקר בנשים ובעיקר באלו שכבר חוו פציעות בעבר. בדה”כ זה קורה ללא מגע אבל בראש ובראשונה יש להבין “עומס מנטלי יותר גרוע מעומס פיזי, לחץ מנטלי מוביל לקריסה של הגוף”. אז את אומרת שגם עומס יתר וגם שימוש יתר משפיע על פציעה מהסוג הזה אבל המנטלי יותר? “חד משמעית” היא עונה.

אוהד גל, מאמן אס”א ירושלים, מחזק את דבריה של מוסאי כדי להמנע מלחץ מנטלי לא מאפשר לנערה טליה פרידמן לשחק בעוד ליגה ויתרה מכך, לא מאפשר מעל 20 דק’ בבוגרות “אני לא מאמין בריבוי ליגות לנערות. זה מתאים במדינות אחרות, עם תרבות ספורט מפותחת משלנו, לא מלמדים את השחקניות שלנו איך להתנהל בעומס כזה. דורשים מהן לזכור אינספור תרגילים וטקטיקות. שחקניות נערות א’ לא צריכות לשחק ברמה של בוגרות (רק אלו שהן ברמה מעל), הן צריכות להתבגר לאט ובקצב שלהן”. אין זה המצב ביתר הקבוצות בלאומית.

תוכנית פעולה

ראינו כי הפציעה המטרידה מכולן תלויה בכמות גורמים שיכולים גם להתקיים יחדיו. בשליטתנו: בסיס גופני טוב, אורח חיים ספורטיבי ומקצועני, כמות יחידות פעילות שבועית, עבודה על חיזוקים מניעתיים (ספציפיים לכל שחקנית), הבנה מתי ברמה המנטלית יש קושי בביצוע פעולות בזמן מסוים וההבנה שכשאנחנו נתונים תחת כאב, הגוף מבצע תנועות לא נכונות “כדי לברוח מהכאב” ויכולות להוביל לפציעה נוספת. הגורמים שאינם בשליטתנו: מבנה גופני מועד, פציעות עבר, מזל (גורם לשחקנית לבצע פעולה לא מוכרת שאין ביכולתה להגיב/לתקן/לפצות) גם כן מתחבר לפציעות במגע שאין לנו יכולת להמנע מהן. מה אפשר לעשות כדי לעלות לשחק בידיעה שאנחנו, בצד שלנו השחקניות, עשינו הכל?

פנינו למיטל לוי וחופית וקסלר שחקניות מקצועניות ברמה”ש, בוגרות תואר ראשון בחינוך גופני מכללת וינגייט, בעלות סטודיו לאימונים אישיים וקבוצתיים והן אומרות שפציעות בענף הכדורסל הן דבר שכיח וברוב המקרים ניתן למנוע את מרבית הפציעות. איך?

מיטל לוי (ימין) חופית וקלסר (שמאל)
צילום:דליה נבעה

בראש ובראשונה על מאמן\נת הקבוצה לעבוד במהלך השנה ע”פ סרגל מאמצים המותאם לשחקניות ולקבוצה.
במהלך ימי האימון, לפני או אחרי, או בימי ה”חופש” על השחקנית לדאוג לוודא שהיא מבצעת תרגיל יציבה, כח וגמישות. בין 2-3 בשבוע, תלוי עומס.
בניית תוכנית אימון כושר לספורטאיות, מושפעת ממספר גורמים, כגון: מטרת האימון, גיל, מבנה גוף, גנטיקה, הרגלי אכילה ורמת המוטיבציה להגיע להישגים.
וכמובן, שמירה על אורח חיים בריא, תזונה נכונה ומותאמת וכמובן שינה מספקת.

כדי להרגיש בטוחה, מוטלת על השחקנית אחריות לשמור על כושר משחק. כמובן שכל תוכנית אימון היא אינדיבידואלית, אך יש תרגילים בסיסיים לחיזוק המותאמים לענף הכדורסל שמטרתם למנוע פציעות. במידה והשחקנית מבצעת את כל הדברים שנאמרו עד כה, היא יכולה לשחק ללא כל חשש.

בענף הכדורסל, נדרש כח המופעל תוך כדי תנועה מהירה (היכולת להאיץ לאחר התחלת התנועה) כדי להתגבר על המשקל המתנגד במהירות.

מאמן כושר אישי יקפיד על ביצוע תנועות מדוייקות בין אם האימון כולל ריצות או קפיצות, התנועות תהיינה נכונות ומדוייקות, כדי למנוע פגיעות, שרירים תפוסים או אפילו פציעות ממש.
עם מאמן אישי אפשר להגיע למקסימום תוצאות ולשמור על מוטיבציה גבוהה לאורך זמן.

ככל שהשחקנית או מנגד הקבוצה לא תעבוד ע”פ סרגל מאמצים מותאם ככה הסיכוי לפציעה עולה. כפי שניתן לראות כיום, לרוב הקבוצות אין מאמן כושר או מאמן מנטאלי.
לכן, המלצה שלנו, קחו אחריות על הכושר האישי שלכן והתייעצו עם גורם מוסמך. בין אם את שחקנית שמקיימת 3 משחקים בשבוע או מישהי שחזרה מחופשת לידה, עלייך להיות מודעת ליכולות הגופניות שלך ולעשות את מירב המאמצים לשפר ולשמר את הכושר ולקיים מנוחות בהתאם לעומס.
הכי חשוב תהיו קשובות לגוף ואל תזלזלו באורח החיים הספורטיבי. שינה טובה, תזונה מאוזנת ומותאמת ואימוני כושר יעזור לכן למנוע פציעות ולשפר יכולות.

מיטל לוי (ימין) חופית וקסלר (שמאל)

לסיכום:

קריעת הרצועה הצולבת הינה ה-פציעה שמטרידה שחקניות הכדורסל. עם זאת, בצד החיובי, אינספור שחקניות חוזרות אחריה לשחק ורוב המשתקמות לא מסיימות קריירה בהמשך לפציעה נוספת.

בכל הנוגע לעבודה מניעתית ,האגודות נותנות משאבים והציפייה היא שהשחקנית תנצל אותם. עם זאת, לא יזיק שגם המאמנים ינצלו את המשאבים הללו כדי להנגיש לשחקניות את העבודה בשעות האימונים ובייחוד לנוכח קשיי לו”ז בלאומית. קרוב למחצית משחקניות הלאומית, הן ללא איש מקצוע צמוד במהלך העונה, אשר נותן מענה לנושא הפציעות, ולכן הן בסיכון. יש לוודא שיש מתווה קבוע ומובנה, שהוא מותאם לצרכיה של כל שחקנית ושחקנית בקבוצה. לעבוד בחדר כושר ללא הדרכה מותאמת ולאורך כל העונה, עשוי לפספס את המטרה.

הדבר החשוב ביותר הוא הגוף שלנו, בואו ולא ניקח אותו כמובן מאיליו.

חוות דעת מלאה על קריעת הרצועה הצולבת, ממומחה לשיקום מפציעות בכדורגל, יובל קפיטולניק

Leave a comment