תוצאות LIVE

79 - 67
ליגת העל
2018

ראשון

83 - 87
ליגת העל
2018

שני

66 - 83
ליגת העל
2018

שלישי

101 - 106
ליגה לאומית

רביעי

63 - 78
נערות א'

חמישי

תוצאות LIVE

79 - 67
ליגת העל
2018

ראשון

83 - 87
ליגת העל
2018

שני

66 - 83
ליגת העל
2018

שלישי

101 - 106
ליגה לאומית

רביעי

63 - 78
נערות א'

חמישי

במגרש שלהן – נוגה פלג פלץ

שלום לכולם,

שמי נוגה פלג פלץ ואני בת 21. אני משחקת כדורסל מגיל 7 וכיום אני משחקת במכללת רטגרס בארה"ב. מאז שאני זוכרת את עצמי אני עם כדור ביד. ספורט תמיד היה המקום שלי לבטא את עצמי ולהרגיש בנוח עם מי שאני.

התבקשתי לכתוב טור שיתן טעימה על החוויה שלי כשחקנית ישראלית בקולג. בחלק הזה של הטור אספר קצת על הרקע שלי והדרך שעברתי בכדורסל עד שהחלטתי לעבור לשחק בקולג'. כמו כן, אסביר בקצרה על התהליך שעוברים כדי להגיע לשחק בקולג'.

אז כמו שאמרתי, כדורסל התחלתי לשחק בגיל 7 במ.ס אבן יהודה, הישוב בו גדלתי. שיחקתי באבן יהודה עד סוף כיתה ט, מתוכן שנתיים שיחקתי עם בנים.

בכיתה ז' קיבלתי את הזימון הראשון להתאמן בפרויקט של נבחרת לאומית, הטרום קדטיות. בכיתה ח' שיחקתי בסגל ה-U14 של אתנה ובשנים הבאות זכיתי לשחק בכל שאר הנבחרות הצעירות. חלק מהקיצים היו מוצלחים יותר וחלק פחות, אבל בכולם צברתי ניסיון וחוויות לכל החיים.

בכיתה י' עברתי לאקדמיה לכדורסל בנות בוינגייט, ההחלטה הכי טובה שיכולתי לקבל. באקדמיה למדתי מה זה להיות ספורטאית, ובפרט כדורסלנית. הבנתי מה המקצוע הזה דורש וכמה אני אצטרך להקריב ולהשקיע כדי להגיע רחוק, למטרות שהצבתי לעצמי.

באותם שנים גם התאהבתי מחדש במשחק. הוא אתגר אותי בכל יום מחדש. הוא הביא אותי למקומות וחוויות שבנות גילי לא זוכות לחוות. ובנוסף לכל, גיליתי כמה הוא יכול לתת לי ולפתח אותי בתור בן אדם- לעזור לי לבנות ערכים שיעזרו לי בכל דבר שאעשה בחיים. הקשיים והאכזבות היו חלק בלתי נפרד, אבל עם כל כישלון ואכזבה למדתי עוד קצת לאהוב ולהעריך את הדרך.

באמצע כיתה י"א התחלתי להתאמן עם ליגת העל, חוויה ששוב נתנה לי הזדמנות לבחון את עצמי מחדש בתור שחקנית. רמות האתלטיות, ההבנה והחדות הן לא דומות למה שאנחנו מכירים בגילאים הצעירים וזו התאמה שלא קל לבצע. בכיתה י"א התאמנתי ברמת השרון ובכיתה י"ב בהרצליה.

ופה אני רוצה להעלות נקודה לשחקניות הצעירות. בכל טורניר בין לאומי שזכיתי להשתתף בו קיבלתי תזכורת קטנה שיש להרבה שחקניות בארץ כל מה שהן צריכות כדי להגיע הרמות הגבוהות- הן מספיק אתלטיות, מספיק גבוהות, מספיק חכמות. אולי לא תמיד יותר, אבל לחלוטין מספיק. אולם, באותה נשימה- אנחנו רחוקות מאוד מהרמה הנדרשת.

הבנתי שברמת הכלל, אנחנו לא מספיק מאתגרות את עצמנו באימונים אחת עם השנייה ולפעמים מסתפקות רק בבינוניות. העובדה שאין פה את אותה כמות שחקניות (ויש פחות תחרות כדי להגיע לנבחרת ולהיות בטופ בארץ) גורמת לנו להרגיש בנוח ולא לדחוף את עצמנו למצות את הפוטנציאל שטמון בנו. זה שאנחנו מספיק טובות כדי לשחק בארץ לא אומר שאנחנו נהיה מספיק טובות לרמות הגבוהות באירופה ובשאר העולם. ואם לא נאתגר את עצמנו מגיל צעיר ונתאים את הסטנדרטים שלנו לרמה הבין לאומית, יהיה לנו מאוד קשה להדביק את הפער.

אם אתן רוצות להגיע לרמות הגבוהות- אל תחכו. ואל תשוו את עצמיכן לשחקנית בקבוצת הנערות שלכן. תשוו את עצמכן לשחקנית ששיחקתן נגדה בנבחרת ספרד או סרביה, ואולי אפילו קצת עשתה לכן בית ספר. מי יודע, אולי בפעם הבאה אתן תעשו לה בית ספר… כי למה להסתפק בבינוניות?

ובחזרה אליי:

בשנתיים שאחרי התיכון שירתתי בצה"ל כספורטאית מצטיינת ושיחקתי בליגת העל בהרצליה. רק כמה מילים על הרצליה, כי כשמגיע מגיע. אני לא יכולה להתחיל להודות לאנשים המדהימים שליוו אותי שם בראשות איזי ועמית. הפוקוס שלהם על פיתוח ישראליות צעירות ניכר לעין ועשה את ההבדל עבורי. ליעד סואץ קרני שליוותה אותי מגיל צעיר הייתה קפטנית הקבוצה בשנתיים בהן שיחקתי שם והיוותה עבורי מודל לחיקוי ברמה הכי גבוהה. אחרי עונה ראשונה טובה יחסית, אבל שקטה, חוויתי עונת פריצה בשנה השנייה שלי שם, בגיל 19, ונבחרתי לחמישיית העונה ופריצת העונה. מי בכלל חלם על זה בתחילת העונה?

בסוף אותה עונה השתחרתתי מהצבא והייתי בצומת דרכים. חוויתי את הנבחרת הבוגרת בפעם הראשונה וקיבלתי דקות משמעותיות בליגת העל, אבל הרגשתי שיש עוד משהו אחד שקצת חסר לי. אתגר קטן שעוד לא עשיתי עליו וי. במהלך העונה הזאת עלתה לי המחשבה על לנסוע לקולג'.

בקצרה על התהליך (באמת על קצה המזלג):

השלב הראשון מבחינתי היה להחליט אם זה תהליך שאני רוצה להתחיל. יש השקעות כלכליות (מבחנים, תרגום מסמכים, עריכת קליפ ביצועים ועוד) שצריך להתחייב אליהן וזה תהליך שמצריך רצינות והתמדה.

אחרי שיחות עם שחקניות ישראליות שהיו בנעליים שלי והתייעצות עם הזרות ששיחקתי איתן, החלטתי לתת לזה צ'אנס ולראות לאן התהליך יוביל אותי.

לאחר שמחליטים שרוצים לנסוע יש שלושה תחומים שצריך לעסוק בהם- הכדורסל, הלימודים וה-NCAA (הרשמה וקבלת סטטוס של חובבנית).

מבחינת כדורסל, מה שנהוג הוא למצוא שני משחקים שלמים שבהם שיחקת טוב (רצוי מהשנה שנתיים האחרונות) ובנוסף להכין קליפ ביצועים שמכיל קצת מכל האלמנטים של המשחק שלכן- קליעה, מסירה, ריבאונד, הגנה וכו'.

מבחינת הלימודים, יש שני מבחנים שצריך לעבור- TOEFL, שהוא מבחן שבוחן את רמת האנגלית שלכן, ו-SAT שהוא סוג של מבחן פסיכומטרי אמריקאי. כמו כן, הציונים מבית הספר מאוד חשובים ויש מספר יחידות במקצועות המדעים וממוצע ציונים מינימלי שחייבים שיהיו כדי שיוכלו לגייס אתכן למכללה.

מבחינת ה-NCAA – יש לפתוח משתמש באתר שלהם ולעבור את התהליך על פי ההוראות.

כל התהליך הזה לוקח הרבה זמן ומצריך סבלנות.

את שלב התקשורת עם הקולג'ים אפשר להתחיל אחרי שסיימתן לאסוף את החומרים של הכדורסל (קליפ ביצועים ושני משחקים שלמים). ניתן ליצור קשר דרך סוכנים, שחקניות עבר בקולג'ים שיש להן קשרים (זרות או ישראליות) או דרך התקשרות ישירה במייל לכל קולג' בנפרד (הכי קשה, אך אפשרי).

במקרים מסוימים יזמינו אתכן לביקור במכללה כדי להתרשם, לפעמים אפילו יגיעו לארץ כדי לראות אתכן משחקות ולפגוש אתכן ואת המשפחה שלכן.

במקרה שלי, התחלתי את התהליך מאוחר (ינואר) והרבה מכללות כבר היו עם סגלים מלאים לעונה הבאה (מומלץ להתחיל את התהליך כשנה לפני). נעזרתי בחברה לקבוצה בהרצליה (מאטי אג'אבון) כדי ליצור קשר עם מכללות ואחרי הרבה שיחות טלפון עם מכללות בגדלים שונים וברמות שונות צמצמתי את האופציות שלי לשתי מכללות. בשלב הבא הגיעו לארץ שני מאמנים כדי לצפות בי משחקת ולגייס אותי למכללות שלהן. כמה שבועות לאחר מכן נסעתי לבקר בשתי המכללות הללו- ויסקונסין ורטגרס, ולאחר לבטים רבים בחרתי ברטגרס.

למה רטגרס? הרבה סיבות, אבל בגדול:

1. מכללה עם היסטוריה שמשחקת בקונפרנס חזק ב-power 5 (ה-BIG 10)

2. מקום שיש לי בו משפחה.

3. קבוצה טובה, אבל לא טובה מידי, שבה אוכל לשחק אבל גם רמת הכדורסל תהיה גבוהה ותאתגר אותי לכל התקופה שלי שם.

4. מאמנת מצוינת שחשוב לה ללמד כדורסל לפתח שחקניות ולהעביר אותן תהליך כספורטאיות וכנשים.

5. רמה לימודית גבוהה.

אם למישהי יש שאלות לגבי התהליך הזה, היא יכולה לשלוח לי הודעה באינסטגרם (noga_peleg) ואשמח לעזור.

נתראה בפעם הבאה.

נוגה.

Leave a comment